כשנכנסתי לדירה הזו לראשונה, היה קשה להאמין שמתחת לשכבות של הזנחה, קירות מתקלפים ותחושת מחנק של "חורבה" ישנה, מסתתרת הפנינה שתכננתי בראשי. עבור זוג צעיר עם שני ילדים קטנים, המשימה הייתה ברורה אך מאתגרת: להפוך חלל מיושן ומוזנח בבניין שעבר תהליך תמ"א לחלל שמרגיש בית. הטרנספורמציה החלה בצעד אמיץ של "חישוב מסלול מחדש" – שברנו את כל הקירות הישנים והחלטנו להחליף בין המיקומים של המטבח והסלון כדי למקסם את זרימת האור והתנועה בבית. את קירות התמך המאסיביים שהתווספו במסגרת חיזוק המבנה, בחרתי לא להסתיר, אלא להפוך לאלמנטים עיצוביים פיסוליים המגדירים את החלל ומוסיפים לו אופי וחוזק.
השפה העיצובית שנבחרה היא הסגנון הסקנדינבי בזיקוקו המדויק ביותר – מינימליזם חם שבו הפונקציונליות והיופי צועדים יד ביד. יצקתי שכבות של חמימות באמצעות נגיעות עץ טבעי שנשזרו בבית במינון מדויק. הלב הפועם של הדירה הוא עבודת הנגרות המותאמת אישית שתכננתי, מפתרונות אחסון חכמים ש"בולעים" את הבלאגן היומיומי של משפחה עם ילדים קטנים, ועד לרהיטים בקו נקי ששומרים על תחושת מרחב פתוחה ומאווררת.
התוצאה היא דירה שמרגישה גדולה בהרבה מכפי שהייתה, כל פרט נבחר כדי לייצר הרמוניה ושלווה. הפרויקט הזה הוא ההוכחה שגם מהחורבה המאתגרת ביותר, בעזרת תכנון יצירתי והבנה עמוקה של צרכי המשפחה, אפשר ליצור מרחב מגורים אלגנטי, פרקטי ומלא בנשמה – בית שכיף לגדול בו.
